מהם תהליכי קרישת הדם?

תהליך קרישת הדם הוא תהליך רב שלבי משוכלל מאוד. משתתפים בו לפחות 10 גורמי קרישה. לתהליכי קרישת הדם יש תפקיד חשוב ביותר, להגנה על החיים. שאם לא היה תהליך כזה הרי, כל חתך קטן היה מסתיים במוות. לדוגמה במחלת ההמופיליה - קיים חוסר באחד מגורמי הקרישה, לכן יש בה סכנת חיים.

ויטמין K נחוץ ליצירת גורמי קרישה אחדים. ויטמין K. הוא מסיס שומן. לכן אנו זקוקים לסביבה שומנית במעיים בכדי לספוג אותו. במחלות של המעי או הלבלב, שבהן ספיגת השומנים לקויה ובמיוחד במחלות כבד, רמת הויטמין תהיה נמוכה, וכפועל יוצא גם קרישת הדם תהיה לקויה.

בדם מצוי חלבון שהוא מסיס בשם פיברינוגן. בזמן פציעה הגוף מפריש חומרים גורמי קרישה, שאחד מהם הוא טרומבין. הגורמים לפיברינוגן להתלכד ולייצר סיבי פיברין. הפיברין הוא חלבון בלתי מסיס. הפיברין, לצד פקטורים נוספים, הופך את הדם באזור הפציעה, מנוזל למוצק. סיבי הפיברין יוצרים רקמת שתי וערב, רשת המשמשת כתשתית, שעליה נבנה קריש הדם. אם זה פצע שנוצר, סיבים אלה חוסמים את מקום הדליפה.

מהם האנזימים הקשורים לקרישת הדם?

הגוף האנושי מייצר כמה סוגים של אנזימים בכדי לגרום לקרישיות, אבל רק אנזים עיקרי אחד הנקרא פלאזמין, בכדי לפרק את הפיברין ולמוסס אותו. פיברינוליזיס- הוא המנגנון המפרק באופן טבעי את קרישי הדם.

מהי פעולתו של נטוקינאז?

התכונות של נאטוקינאז דומות בקירוב לאנזים פלאזמין.

נאטוקינאז פועל בשתי דרכים: מונע קרישה של דם וגם ממיס קריש (טרומבוזה) שקיים. לנאטוקינאז יכולת גדולה לתמוך בחולים עם טרומבוזה, בלי תופעות לוואי.

נתגלה כי נאטוקינאז מסוגל ישירות ובאופן חזק לפרק ליפין - קריש מלאכותי, וגם מפעיל אורוקינאז.

נאטוקינאז אחד המרכיבים של המאכל היפני נטו, משמש כאנזים ממיס קרישים (פיברינוליטי) בכמה בתי חולים, כתחליף לאורוקינאז היקר מאוד (5000$ למנה). נמצא כי נאטוקינאז הוא בעל אותה יעילות כמו של אורוקינאז. חוץ מזה, היעילות הזריקה של תרופה פיברינוליטית נמשכת רק עד 7 שעות, ואילו נאטוקינאז פעילותו כ 8 עד 12 שעות.

התכונות של נאטוקינאז דומות לפלאזמין, מנוגדות לתהליך הקרישה, ולצורך המסת הקרישים.
לפי דוקטור מרטין מילנאר, מהמרכז לרפואה טבעית בפורטלנד, אורגון, מה שעושה את נאטוקינאז לטיפול יעיל במיוחד, שהוא משפר את היכולת הטבעית של הגוף ללחום בקרישי דם בכמה דרכים. ראשית כי נאטוקינאז דומה בפעולתו לפלאזמין, הממיס ליפין ישירות. שנית, הוא גם משפר את הייצור העצמי של פלאזמין על ידי הגוף. כולל את ארוקינאז. נאטוקינאז למעשה טוב ביותר לטיפול בקריש שיגרתי.
TPA
התרופות הממיסות הנקראות: TPA (מפעיל של פלאזמינוגן רקמתי) או ארוקינאז. הן יעילות רק כאשר מקבלים אותן בעירוי לתוך הווריד, (רפואה דחופה). לעיתים קרובות נכשלים בגלל שבץ או התקף לב.

מהו דילול דם?

דילול הדם הוא עיכוב תהליכי קרישת דם. צימות טסיות הדם והיווצרות קרישי דם הינם תהליכים חיוניים ביותר כשמדובר בפציעה או בדימום. אך מסתבר, כי במצב רגיל הופכים מנגנוני קרישת הדם למסוכנים. פעילותם של מנגנונים הללו מהווה אחד הגורמים העיקריים בהתפתחות טרשת עורקים, מחלות לב כליליות ובעיות נוספות של כלי הדם. ההפרעה במחזור הדם, כתוצאה מיתר קרישת דם, עלולה להביא לירידה באספקת הדם והחמצן לרקמות, לפגוע בתפקודם של איברים שונים ולגרום לכאב ולמגבלה רצינית.
שינויים ביוכימיים המתרחשים בדם עלולים לפגום באיזון העדין של תהליכי הקרישה. שינויים אלה נובעים בעיקר מגיל מבוגר, מחשיפה לגורמים מזיקים וחסר ברכיבים תזונתיים חיוניים. אנשים הסובלים מנטייה לקרישת דם מוגברת, מה שמכונה דם סמיך, בציבור הרחב, נמצאים בסיכון גבוה לפתח שבץ מוחי או התקף לב. לכן חשוב לדלל דם על ידי תזונה נכונה ותוספים כגון נאטוקינאז.

מתי נותנים תרופות לדילול דם?

כיום, מתן תרופות לדילול הדם הינו חלק בלתי נפרד מהטיפול בבעיות קרדיו-וסקולאריות, והוא ניתן לכל אחד שעובר צינתור או ניתוח לב. מאחר וישנן תופעות לוואי לתרופות, יש לשקול מעבר לטיפולים טבעיים. במקרים רבים, אפשר ורצויי להיעזר באמצעים טבעיים, הפועלים למניעת הידבקות טסיות הדם, ולפירוק קרישי דם, ללא תופעות לוואי ידועות.

מהו המינון המומלץ של נאטוקינאז?

נאטוקינאז יכול לעזור או למנוע אירועים אלה, עם מנה אוראלית קטנה של 100 מיליגרם ליום. מנה של 100 עד 200 מ"ג ליום נחשבת כתחליף לאספירין וקומדין. 100 מ"ג התקניים הם שווה ערך ל: FU 2000 (יחידות פיברין).

מה הם יתרונות התוספת של נאטוקינאז?

  • בעל יכולת לרפא מצבים של קרישיות יתר של דם,
  • מונע שבץ, עוזר להתאוששות משבץ,
  • מונע התקפי לב,
  • עוזר למניעת תעוקת לב - אנגינה פקטוריס,
  • אינו מוריד את רמת הטסיות הדם - PLT. אינו גורם דימום גם במנה מוגברת.

פעילות ה-נאטוקינאז מול תרופות נוגדות קרישה

קיימות תרופות על בסיס חומרים נוגדי קרישה הנוצרים בגוף באופן טבעי. אבל כאשר הם בצורת תרופה, יש להם תופעות לוואי חמורות, כמו דימומים ושטפי דם. בנוסף קיימת המגבלה שיש לתת אותם במקרה חירום, בהזרקה או בעירוי.

לכן היה עניין למצוא חומרים שאפשר לקבל אותם דרך הפה. האנזים הטבעי נאטוקינאז שנתגלה, עונה על דרישות אלה. יעיל ביותר להמסת קרישי דם. משך פעולתו ארוך. פעיל בלקיחה דרך הפה. לא רק ממוסס אלה גם מונע היווצרות קרישי דם. ללא תופעות לוואי. אין הוא גורם לדילול יתר של הדם, כאשר הוא נלקח במנה המומלצת שהיא בין 250 ל 1000 מ"ג ליום. האפקט המועיל שלו מתחיל כבר ב 50 מ"ג ליום. מסוגל לחדש את האיזון הפנימי בתהליך קרישת הדם, שלא יהיה רב מידי, ולא יהיה מועט מדי. עקרון פעילותו דומה לפעילות הפלזמין – מפרק פיברין, אבל ביעילות גדולה יותר.

הפארין מונע היווצרות טרומבין. כך הוא מונע את קרישת הדם. זו תרופה הניתנת בעירוי לתוך הוריד, ויש לה תופעות לוואי, כמו דימומים וסיכון לשטפי דם.

ווארפארין (קומדין) היא תרופה הפועלת על ידי תחרות עם ויטמין K. ויטמין זה דרוש לתהליך האנזימתי, המאפשר לפרו- טרומבין ולגורמי הקרישה לפעול. תרופה זאת מונעת את אפקט זירוז הקרישה שיש לוויטמין K.

ויטמין K נמצא בירקות במיוחד עם עלים ירוקים, דרוש לייצור הצורות הפעילות של גורמי הקרישה על ידי הכבד. לכן חוסרים תזונתיים או תרופות כמו קומדיןואספירין, עלולים לגרום לדימומים.

פלאזמין - plasmin מקבוצת מפרקי חלבון. נוצר בגוף באופן טבעי. יש לו יכולת לפרק סיבי פיברין. פעולתו איטית מאוד, לכן הוא מסוגל למוסס קרישי דם קטנים בעיקר. דומה בהרכבו לטריפסין.

TPA (מפעיל פלאזמינוגן רקמתי, tissue plasminogen activator) הוא חומר המחסל סתמים (פלאקים). דרך פעולתו היא על ידי זירוז הפיכת פלאזמינוגן לפלאזמין. הוא נוצר בגוף, אבל בכמויות קטנות. לשם טיפול יש לתת אותו בעירוי לווריד. TPA היא תרופה פיברינוליטית, – ממיסה קרישים לחולים שעברו התקף לב. כאשר יש צורך דחוף.

סטרפטוקינאז - streptokinase הוא אנזים המופק מהחיידק סטרפטוקוקוס ביטא המוליטי. מפרק קרישי דם אבל משך פעולתו קצר. לאחר טיפול יכולתו לעזור יורדת במהירות. משמש כתרופה פיברינוליטית – ממיסה קרישים אצל חולים שעברו התקף לב, כאשר יש צורך דחוף להמיס קרישים במהירות.

אורוקינאז - urokinase הוא אנזים מפעיל פלזמינוגן - plasminogen activator. הוא נוצר בכליה, ומסוגל לפרק קרישי דם, על-ידי הפיכת פלסמינוגן לפלסמין שממס את הקריש. משמש כתרופה פיברינוליטית – ממיסה קרישים, אצל חולים שעברו התקף לב. כאשר יש צורך דחוף.

מהן הקבוצות של תרופות נוגדות קרישה?

  1. תרופות נוגדות טסיות דם – antiplatelet אספירין. תרופות אלו מפחיתות את נטיית הטסיות להיצמד זו לזו, כאשר חלה הפרעה בזרימת הדם. זרימת דם לקויה עקב נוכחות משקעים שומניים. עלול להיווצר קריש הנקרא פקק - thrombus. חלק של הקריש הנפרד ממקומו נקרא תסחיף - embolus. התסחיף עלול לנדוד אל אבר חיוני ולגרום ל פקקת - thrombosis (תרומבוזה). אוטם שריר הלב מתרחש בגלל היווצרות פקקת על גבי עורק כלילי, שיש בו הצרות עקב טרשת. האספירין מפחית את הסיכון לאוטם שריר הלב, ולהתפתחות שבץ עקב תסחיפים. מצד שני מינון יתר עלול לגרום לשטפי דם. פעולת נוגדי הקרישה מושפעת מתרופות רבות, לכן יש צורך לשנות את המינון כאשר לוקחים תרופות נוספות. האספירין אינו ממיס פקק שנוצר.
  2. תרופות נוגדות קרישה – anticoagulant. תרופות אלו (כגון אפארין, ווארפארין), מפחיתות את פעילותם של גורמי קרישה. הן אינן פועלות על קרישים שכבר נוצרו. מינון יתר גורם לדימום מהאף, דימום בכליות, דימום ממערכת העיכול. אין לקחת אספירין יחד עם תרופות נוגדות קרישה.
  3. תרופות ממיסות קרישים – thrombolytic. תרופות אלו נקראות גם תרופות ממיסות פיברין (תרופות פיברינוליטיות). תרופות להצלת חיים, בשעות הראשונות לאחר ההתקף: סטרפטוקינאז, אורוקינאז, TPA (מפעיל פלאזמינוגן ריקמתי), בהזרקה לתוך הוריד. אפשר להזריק תרופות אלה ישירות לתוך כלי הדם החסום. תרופות אלה מעלות את רמתו של האנזים הטבעי פלאזמין המפרק פיברין. תופעות לוואי אפשריות: דימום, אלרגיות כגון: פריחה, קשיי נשימה. לתרופות אלה נוסף האנזים נאטוקינאז, הדומה בפעולתו לפלאזמין (ראה לעיל).

הזהרה: כל הכתוב לעייל, הוא למידע בלבד, אינו במקום רפואת חירום!!! השימוש בתרופות הוא לפי הוראות הרופא המטפל.